<h1>העיטור אות מ' מחאה</h1>
<h2>דף פה.</h2>
וצריכא עיונא דאיכא למימר כדיוקא דרבינו אלפס (ע"ע רי"ף סוף פ"ג דב"מ וברי"ף כתובות פ"ה) דאמר אחר מהימן דנפקד ואומר חד דינא אית להו דאומן נפקד הוא כדאמרינן הכא גבי אומן מי סברת המפקיד אצל חבירו בעדים צריך להחזיר לו בעדים ולא אמרינן מגו דלא היו דברים מעולם או החזרתי לך בפקדון אלא בדליכא עדים ולא ראה מיהו נאנסו יכול לטעון כדגרסינן (ע'.) בהמפקיד אצל חבירו בשטר נאמן ואומן נמי מהימן בשבועה חמורה משום מגו דאי אמר נאנסו מהימן כי אמר לקוחה היא בידי מהימן. וההוא דאפקידו גבה מלוגא דשטרי (כתובות פ"ה.) דפירש רבינו אלפס משום דאין אותיות נקנות במסירה הוא דליכא למימר מגו דלא היו [דברים] מעולם בדליכא סהדי והחזרתיו לך בלא ראה ומסתברא דהתם בדאיכא סהדי דאפקידו גבה הוא דליכא מגו. ואחר דמהימן כגון ההוא בקרא דיתמי (כתובות פ"ד:) וכגון ההוא דחבל סכינא דאשכבתא וכגון חושלי (ב"מ קט"ז.) וכל מחזיקין בממון חביריהן אלא שאין בנו כח להכניס ראשינו בין ההרים הגדולים דכלהו רבוותא סבירא להו דאמרינן מגו וכן כתב רבינו חננאל דההוא עובדא בדקא מודיא דבתורת פקדון הוו גבה עד שעת תביעה ולא טענה דתבעיה מינה מחיים או בדאיכא סהדי דבתורת פקדון מטת לידה בהא ודאי אפילו טענה דתבעוה מינה מחיים לא משגחינן בה דמוקמינן לה אחזקה קמייתא אף על גב דאיתחזק ממונא בידה בחיי אבוהון עד דאתיא סהדי דמפקא ההוא מלוגא דשטרי מתורת פקדון ולא שייך בהאי מילתא לקוח הוא בידי כלל.
ואיכא לעיוני בדינא דמגו טובא. א]גולא אמרינן מגו לא במקום עדים ולא במקום קול כדפרישית לעיל. (עי' ב"ב ל"א. ול"ג.). ב]ג[ולא] במודה מקצת הטענה שאם הלוהו בעדים היה יכול לומר פרעתי ושלא בעדים לא היו דברים מעולם וטעמא משום דאשתמוטי קא משתמיט ליה כדרבה (עי' ב"מ ג'. וש"נ). ג]גולא בכל מקום שיש עדים או ראה (עי' לעיל). ד]גאי נמי במקום דהאי טענה דקא טעין מחזי כשקרא וכגון שטרא דלגובינא קאי דלא מהימן למימר שטרא ארכס לי משום מגו כדאמרינן בפרק המקבל (ב"מ ק"י.) ופרשת[י] בפותיקי. ה]גוכגון היכא דאיכא עד אחד כגון נסכא דרבי אבא (ב"ב ל"ד.) דאיכא חד סהדא דמחטף חטפה מניה ולא אמרינן מגו דאי בעי אמר לא חטפי ונאמן בשבועה כי אמר אין חטפי ודידי חטפי מהימן דכיון דאיכא חד סהדא ליכא למימר מגו והיינו דקאמר ליפטריה משום האי מגו איכא חד סהדא. והא דגרסינן בכתובות (פ"ד:) בההוא בקרא דיתמי דתפוס תורא מיניה בעל [חוב] אמר מחיים תפיס ליה ובקרא אמר לאחר מיתה תפסיה ואמרינן מגו דאי בעי אמר לא היו דברים מעולם והתם הא איכא בקרא דהוי כחד סהדא ואמרינן מגו. וצריכא עיונא. ואיכא לעיוני ולמימר אמאי לא רמינן עליה שבועה דעד אחד. ו]גולא אמרינן מגו אלא לאוקומי ממונא ז]גאו לאוקומי שטרא אבל לאפוקי ממונא לא. ח]גומסתברא דאפילו לאפוקי ממונא אמרינן מגו היכא דמצי טעין טענה דלא מפסיד מידי וקא טעין טענה דמפסיד כההוא מגו אמרינן וכגון בההוא מגו דמוכת עץ אני תחתיך (כתובות י"ב:) דאית לה מאתן או דלא מפסלא נפשה לכהונה והשתא קא טענה טענה דמפסדא או דקא מפסלא אבל היכא דלא מפסיד לא אמרינן מגו לאפוקי ממונא.
והיינו דגרסינן בירושלמי בפרק שבועת הדיינים (שבועות פ"ו ה"א) במודה מקצת כשהלוהו בעדים אבל הלוהו שלא בעדים יכול לומר הלויתני ונתתי לך מחצה אמר רב יודה אין אומרים בממון מאחר דו יכיל למימר לא הלויתני יכיל למימר נתתי לך מחצה וגבי שכיר גרסינן (שבועות פ"ז ה"א) אמר רבי אלעזר כשתבעו בעדים אבל תבעו שלא בעדים יכול למימר ליה שכרתיך ונתתי לך שכרך אמר רבי יודה אין אומרים בממון מאחר דו יכיל למימר לא שכרתיך יכיל למימר ליה שכרתיך ונתתי לך שכרך. וליתה לדרבי יוחנן כדפסקי רבוותא בפרק כל הנשבעין (שבועות מ"ה:). ובפרק שבועת העדות (שבועות פ"ד ה"ה) הרגת את שורי וקצצת את נטיעותי והלה אומר איני יודע חייב אתה אמרת לי להרוג אתה אמרת לי לקצוץ הולכין אחר רוב הנטיעות מהו אחר הרוב אין הוה תוריה נגחן או נטיעותיו בטילות הוא אמר ליה אמר רבי יודן אין אומרין בממון מאחר דו יכול למימר ליה אתה אמרת לי אף על גב דו אמר ליה לא הרגתי ולא קצצתי פטור שמע מינה דלא אמרינן בכל דוכתא מגו כדאמרינן (כתובות ט"ז.) ומודה רבי יהושע באומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו נאמן ואמרינן התם בהאי מגו דהתם מודינא לך בהאי מגו דהכא פליגנא עלך ומאי שנא וכו'.
<h2>דף צה.</h2>
תשובה לרבינו שמואל בן חפני היכא דאית ליה נכסי טובא לבעל מדינא מקחו קיים דמצי למימר לה הנחתי לך מקום לגבות הימנו ואינו צריך ליקח מן האשה אבל בישיבה נהגו לעשות חזוק ואפילו יש לבעל נכסים רבים לוקחין מן האשה תחלה שמא ישתדפו נכסים בני חורין וקימא לן (כתובות צ"ה.) אישתדוף בני חרי גבי ממשעבדי וכותבים שם האשה תחלה בשטר המכר והיא קיבלה דמים ואחר כן כותבין שם האיש שברצונו נעשה. ואיכא לעיוני בהא דגרסינן בפרק מי שהיה נשוי (צ"ה.) כתב לראשון ולא חתמה לו לשני וחתמה לו אבדה כתובתה ואמרינן עלה מאי אבדה כתובתה משני אלא דאיכא למימר התם איהו דאפסיד אנפשיה ואף על גב דלא גרסינן בספרים אלא הכי איכא לפרושי.
